PolyStories

שאון מחריש אוזניים שבקע מחדר המורים הפתיע אפילו את תלמידי החנ"מ( חינוך מיוחד) , שכיתתם צמודה לאזור המנהלה לצורך השגחה.

הצלצול נשמע מזמן , אך איש מהמורים לא נראה מציית או קשוב למשמעות הדבר.

לצופה   מן הצד נראה כאילו מדברים כל המורים בו זמנית אלה עם אלה, אך איש אינו מקשיב לדברי חברו.

העירייה הגיעה להסכם עם הסתדרות המורים לאפשר שנת ניסיון לשיטת הצ'יפור הדיפרנציאלי למורים מצטיינים.

"כל   המורות השחוקות האלה", ניצחו צווחותיה של שפרה לוי על/את ההמולה "מקבלות את שיא המשכורת , ותוקעות את המערכת". כאן קרצה והעוותה את פרצופה בצורה די בוטה כלפי שתי נשים מאפירות שהסתודדו בעיניים מושפלות   בפינה. "ההסתדרות מקלקלת כל חלקה טובה בחינוך. מה פתאום שיקבלו משכורות לפי הוותק?   צריך להפריט את המערכת. מי שתהיה לה יותר דרישה- שתתוגמל בהתאם! ראיתם איזה יופי זה עבד בעירייה"?

שפרה , אשתו של לוי הזכור לטוב מהפרק הקודם, סיימה סמינר למורות לפני שהסמינרים הפכו למכללות, ומייד אחר כך הצטרפה לבעלה למכור חולצות נשים בחנות הטקסטיל שפתח בצידי אחת הדרכים בפלורידה.

יש ויכוח לגבי הכישרון המסחרי ומידת ההצלחה של הזוג בארץ האפשרויות, אך כאשר חזרו כעבור מספר שנים על תקן של יורדים חוזרים, הייתה שפרה זכאית לקורס הסבה מקצועית, והיא בחרה בתבונה בהוראת אנגלית. שפרה לא הייתה גדולה בספרות אנגלית או בדקדוק, אך סגלה לעצמה את המבטא המתאים כדי לרכוש אמון, ומצד שני הייתה לה המנטאליות המתאימה לעסוק במקצוע עם הנוער המקומי.

גם עסקיו של לוי התחילו לנסוק מהרגע שחזר לארץ.

לבני הזוג היה הניחוח הנחשק משם עם כל הקשרים הנחוצים כאן, הם היו זוג אהוד מאוד בעיר הקטנה, וראש העיר חיזר אחריו במרץ לצרפו לקהל תומכיו.

אסיפת הבחירות הראשונה שבה ישב לוי מעונב בכחול לבן לצידו של ראש העיר הייתה גם הראשונה שעברה בשלום מאז נעלמו הוריו של האחרון עם שאר דור המייסדים מנופה של העיר.

וזו הוכחה לכך שצריך לבנות אליטות חדשות , אם לא רוצים לשמוע את ההמונים צועקים שם של "גיבור 'פלמוני' לשלטון בעיר , ראש העיר מ…. בסיר".

וכך הגיעה שפרה למערכת החינוך העירונית. הפכה למושא חיקוי לכל הבנות שקיוו להגיע ל"שם", והייתה למורה המבוקשת ביותר בשכבה.

"את יודעת מה מקור הביטוי שהשתמשת בו הרגע?" נשמע לפתע קול סמכותי במבטא הונגרי כבד מכיוון הנשים המאפירות. ההמולה בחדר הפכה באחת לדממה.

זו הייתה צבייה, המורה לתנ"ך. כנראה האחרונה עם מבטא כזה בכל המדינה.

"לא! יש לזה מקור?" ניסתה שפרה ללגלג. היא לא הייתה רגילה לביקורת על דבריה.

"יש נהגי אוטובוס שחוקים, רופאים שחוקים ואפילו פוליטיקאים שחוקים. המשיכה צבייה במתינות. אבל האם שמעתם אי פעם את הביטוי פקידי אוצר שחוקים? לא! הביטוי מגיע תמיד בנקבה כליווי למקצוע מורה.   האם את , יקירתי, שמעת אי פעם על תקבולת נרדפת?" "מה"? גיחכה שפרה.

-"כן: 'ידע השור קונהו, וחמור אבוס בעליו'. השור מקביל לחמור . שניהם עובדים קשה תמורת מעט אוכל-אבוס שנותנים להם בעליהם, מי שקנה אותם".

-" אהה , ת-נ"ך!" משכה שפרה את המילים.

-"כן, בוודאי. מה התקבולת של שחוקה?"

– "בָּלה?" נשמעו צחקוקים בחדר.

– "בדיוק כך!" המשיך הקול הסמכותי.

"אם כך , מה המקבילה של מורה?" הצחקוקים נדמו. מבוישות הביטו המורות על השתיים.

-"את מבינה איך קראת בזה הרגע לחברותיך לעבודה?"

-"נו, באמת", זעמה שפרה.

קולה של רכזת השכבה הציל אותה מהמבוכה.

לשפרה כבר היה מידע מוקדם על נושא השיחה.

ביוזמת משרד הקליטה הוחלט לפתח את התשתיות בשכונת הצריפונים העזובה על הגבעה מול הים.

בעבר גרו שם עולים שחיכו לדירת קבע בעיר, אחר כך הפך המקום לאתר פסולת.

קבוצת עולים ממספר קהילות בצפון אמריקה התארגנה לעלייה משותפת , ורכשה מגרשים במקום לבניית שכונת וילות. חלום אמריקאי-ישראלי, שגם ייתן זריקת עידוד חזקה לעיר.

"כל המשפחות אקדמאיות". אמר המנהל לשפרה. "ייפתחו עסקים חדשים מתוחכמים במקום פושטי הרגל, וכן, יהיו כחמישה עשר תלמידים חדשים שייגשו לבגרות באנגלית שבע יחידות, אבל אני לא מודאג. מגיעה איתם מרצה לספרות אנגלית שעבדה באוניברסיטה יוקרתית, רות לוינסון, שמעת עליה? אני סומך עלייך שתעזרי לה להיקלט.."

זה היה סוג מידע ששפרה לוי ידעה לעבד במהירות.

אתה יודע שאני יכולה לפנות להסתדרות המורים, ולעצור לך את האפשרות לגייס מורה נוסף לאנגלית? יש לי תעודה כחוק להכין לבגרות!"

"יש עוד בעיה", המשיך המנהל, "זה בן הזקונים של צורף. צורף לא מוכן שהבן ישב בהקבצה ג'. יש לו תכניות בשביל הבן באמריקה. ושם בהקבצה לא לומדים."

-"אתה יודע מה", נענתה שפרה בשמחה. "תעביר את הצורף הקטן להקבצה א', ותן לי בנוסף לאמריקאים את הקבצה ג'. Fair enough? ושהמורה מהאוניברסיטה תראה מה היא יכולה ללמד את צורף וכיתתו."

אלה לא היו התוצאות להן קיווה המנהל, אך אצלנו ראש העיר יושב בראש הוועדה הממנה מנהלים, וזה, כמו השור, "ידע קונהו", אף אם לא ברור שהוא יודע את מקור הביטוי, שהוא, כמובן, תקבולת נרדפת.

כל דרישותיה של שפרה התקבלו.

מייד לאחר החגים, שחלו באותה שנה בספטמבר, הגיעה המפקחת החדשה לאנגלית לביקור בבית הספר. חיכנית ומפרגנת הוכנסה על ידי רכזת השכבה תחילה לקבוצת העולים החדשה.

שפרה עסקה באיסוף העבודות על שכספיר שתלמידי הכיתה הקטנה קיבלו לסוכות. את העבודה ואת התשובות המומלצות קיבלה לפי עצתה של רות לוין מהאתר " ask eric " , שכן לא הייתה לה מעולם סבלנות לקרוא את יצירותיו של שכספיר, גם לא בעברית.

המפקחת עיינה בעבודות המושקעות , והביעה את הערכתה על כך שהכיתה הספיקה כל כך הרבה בפרק זמן כה קצר. אחר כך שוחחה עם התלמידים באנגלית, כמובן, על רשמיהם מישראל. כל הנוכחים בחדר התמוגגו מנחת.

אחר כך נכנסה עם שפרה להקבצה ג'. התלמידים קראו לאט תוך צרוף הברות. כן המורה שלימדה שם לפני שנה לא הספיקה הרבה. השיחה עם התלמידים הייתה הפעם בעברית, חוץ מאשר עם מרינה. מרינה, גם היא עולה חדשה, אך מחלק אחר של העולם, הגיעה להקבצה ג' מכיוון שלא ידעה אנגלית ממש כפי שלא ידעה עברית . היא התקדמה יפה בשתי השפות, וקיוותה לעבור לא' , אך מסתבר שהעבירו לשם תלמיד אחר, ועכשיו אין בשבילה מקום.

שפרה הסבירה למפקחת את עמדת בית הספר לגבי מתן הזדמנות לתלמידים בעייתיים, וזו קיבלה את עמדתה בהערכה.

רק לקראת השיעור האחרון הגיע תורה של רות לארח את המפקחת.

המפקחת, החדשה בתפקידה, יצאה בחשש רב, ואולי אפילו בפיק ברכיים , לעבר הכיתה. אומנם היה לה תואר באנגלית ובחינוך, ואפילו בילתה שנת השתלמות בניו-זילנד, אך מפגש עם מומחית כזאת לספרות אנגלית הלחיץ אותה מאוד. היא עלולה להיתפס   עם "המכנסיים למטה" אם לא תקפיד על כל מילה במפגש.

כבר על המדרגות נשמעה המולה מקצה המסדרון. רכזת השכבה פתחה את הדלת. רות עמדה נבוכה מאחורי השולחן. עשרים תלמידים מצחקקים התגודדו מסביב לצורף הקטן.

"כולם למקומות, מייד!" צווחה הרכזת. מעמידים פרצופים של בהלה , קפצו הנערים מעל השולחנות למקומותיהם.

-"מה קורה כאן?" תמהה הרכזת תוך שהיא מפנה מבט מאשים אל רות האומללה.

-"גברי צורף אנז חתולה. באמת, עכשיו הוא סיפר לנו." נשמעו צחקוקים בכיתה.

רות רואה את הפנים המזועזעות של המפקחת, ומנסה לגייס את מעט העברית שלה להבין מה העניין.

לצערי, הדוקטור לא תוכל להמשיך לעבוד כאן-אמרה המפקחת למנהל תוך שהיא מנסה להסוות ללא הצלחה את שביעות הרצון בקולה.". "She is over qualified. תרגלה באנגלית . תמיד- מאז הסרט האמריקאי הראשון   שראתה התאוותה להטיח במישהו "you are fired!". אבל עד כה התקנון לא אפשר לה.

לא יפטרו אותה עכשיו? מנסה שפרה להגן על עמיתה למקצוע, שיכולה בהחלט לעזור לה ולכוון אותה במשימה הקשה מדי עבור כישוריה. (שפרה לא משלה את עצמה לגבי יכולותיה).

-"תודי שמה שקרה שם היום עובר כל גבול. היא לא מתאימה לתיכון כמו שלכם. שמשרד הקליטה ידאג לה."   מתעקשת המפקחת.

"אבל את", חייכה אל שפרה בפנים זוהרות, "ראויה בהחלט להיות חלוצת המתוגמלות באופן דיפרנציאלי על מאמץ מיוחד והישגים יוצאים מן הכלל.

כמו כן, כמובן שאמליץ על פרס החינוך לבית הספר. לא הרבה מוכנים להסתכן באינטגרציה של תלמידים בעייתיים כל כך בכיתות הרגילות. אתם דוגמא מובהקת להצלחת הרפורמה בחינוך".

-"חבל שזה נגמר כך." התלונן לוי באזני אשתו בערבו של יום.

"הזוג לווין   פעיל מאוד בחיי הקהילה שלו. אם הם יחליטו לעזוב ילכו השאר בעקבותיהם, וכל הפרויקט המפואר יתמסמס. כל כך קיוויתי שבשבתון הבא שלך נצא לשליחות בקהילה שלהם. "